איך להתמודד עם פרפקציוניזם

לנשים רבות שאותן הכרתי ואיתן עבדתי, ישנו דפוס שנקרא "פרפקציוניזם" או במילים אחרות צורך תמידי להיות בשליטה.

הצורך, ההעדפה או אפילו החובה להיות ב"שליטה עצמית"

רובנו מכורות למצב של פרפקציוניזם, כלומר הצורך "להיות בשליטה". כתוצאה מכך אנו עלולות להיכנס לחרדה אמיתית כאשר ה"שליטה" שלנו מתערערת. השליטה הזו שואבת מאיתנו אנרגיה מיותרת וברוב הפעמים מתישה.

מהי השליטה הזו ?

התחושה הכללית, כאשר מדובר בשליטה עצמית, היא ש"אני שולטת על עצמי".
השליטה העצמית היא הניסיון למנוע מרגשות מסוימים לבוא לידי ביטוי באופן חיצוני או פנימי. לעיתים אנו חוות את השליטה העצמית כניסיון למנוע ממחשבות ורגשות להופיע בתודעה שלנו.

מהם הביטויים של "שליטה עצמית"?

השליטה העצמית מתרחשת במקביל בשני מישורים, הפיזי והנפשי. במישור הפיזי, הניסיון לשלוט ברגשותינו ולדכא אותם, בא לידי ביטוי בנשימה חלקית ורדודה וכמו כן בכיווץ ושריון של אזורים שונים בגוף שכלל לא שמנו לב אליהם (לסתות, כתפיים, גב, ידיים, מצח, בית החזה, בטן, סרעפת, ישבן ועוד). באופן טבעי, הכיווצים הללו מובילים עם השנים לפגיעה בתפקודי הגוף ולמחלות.

במישור הנפשי, שליטה עצמית באה לידי ביטוי בניסיונות הדחקה, התעלמות, הפחדה עצמית, בלבול, יצירת רגשות אשמה, הטפת מוסר והקטנה עצמית. לרוב, הטקטיקות בהן אנו נשתמש כדי לשלוט ברגשותינו, יזכירו את אלה שבהן השתמשו ההורים שלנו כדי לשלוט בנו כילדים. הניסיון לשלוט מופנה כלפי רגשות שנתפסים בעינינו כמסוכנים, מביכים, לא מקובלים, אסורים או מאיימים על התדמית והביטחון שלנו.

פרפקציוניזם: האם באמת מדובר בשליטה?

הרעיון מאחורי מושג השליטה או הפרפקציוניזם הוא שיש מישהו אשר בתוך סיטואציה מסוימת יכול לבחור איך יתנהלו הדברים. תחילה יש להבין ששליטה, על מנת שתהיה שליטה אמיתית, חייבת להיות משוחררת מדפוסים שמנהלים אותה, שהרי אחרת הדפוס האוטומטי הוא ששולט. בפועל נוצר מצב של סתירה: בחברה שלנו "שליטה עצמית" היא למעשה דפוס של דיכוי רגשי בלתי נשלט שמונע ע"י פחדים וטראומות מהעבר. כמו למשל פחד מכישלון שנחווה בעבר.

נפש האדם כשריר

בני האדם שולטים על השרירים שלהם. הם בעלי היכולת לכווץ ולהרפות את השרירים על פי רצונם ובהתאם לנסיבות. באופן דומה, אנו שולטים על תודעתנו. אנו מסוגלים לבטא רגש מסוים או לחילופין, לחסום ביטוי של רגש.
אבחנה מעניינת: כשאחד השרירים שלנו תפוס באופן כרוני ומכאיב, אנו מבינות בקלות שיש לנו הרבה פחות שליטה עליו. לעומת זאת, כאשר התודעה שלנו תפוסה ולא מסוגלת להכיל או לבטא רגשות מסויימים, אנו מתקשות להבין שמדובר במצב של חוסר שליטה.

במה אנחנו מנסות לשלוט בדרך כלל?

נשים רבות מאמינות שהן זקוקות לשליטה עצמית כדי להתנהג בצורה אחראית, בוגרת, נכונה, מועילה או כזו שמבטיחה את הביטחון הכלכלי, המשפחתי או האישי שלהן. למעשה, אין זה רחוק מהאמת. במצב בריא או מאוזן, ההתנהלות האנושית, מוכתבת על ידי יכולת טבעית להזדהות עם רגשות או להרפות מהן בהתאם לנסיבות.

כשאדם מתחיל לתת אמון מחדש ברגשותיו ובעצמו, הוא מגלה שהוא ניחן באופן טבעי באינטואיציה עמוקה המאפשרת לו להגיב באופן מדויק ונכון לכל סיטואציה מבלי להזדקק לאותה "שליטה עצמית" מגבילה ואוטומטית.
לעומת זאת, כאשר אדם נאחז בדפוסים של שליטה עצמית אוטומטית, נגרם לו ולאחרים סביבו סבל רב, הבא לידי ביטוי בחיים רוויי תסכול, לחץ, מתח וחרדה. 

איך אפשר לדעת אם אנו מנוהלות על ידי דפוסים של שליטה עצמית אוטומטית?

  • האם אתן יכולות לצחוק, לבכות ולשמוח בחופשיות?
  • האם אתן יכולות לרקוד בחופשיות מבלי לעסוק כל הזמן במחשבות על "איך אני נראית"?
  • האם אתן יכולות להביע את כל קשת הרגשות ולשתף אותן עם בני הזוג, משפחה, חברים…?
  • האם אתן מרשות לעצמכן לאהוב ולהתאהב באמת?
  • האם אתן משוחררות במיניות שלכן ונותנות לעצמכן להתמסר לחוויה באופן מלא?
  • האם אתן נושמות בחופשיות ומחוברות לגופכן?

אז איך להתמודד עם פרפקציוניזם?

מה שנדרש כדי לשחרר אותך מדפוסים של שליטה עצמית מגבילה ו/או פרפקציוניזם הוא קודם כל שחרור מהאשליה ששליטה זו נחוצה לך כדי לחיות חיים מאושרים ונכונים.