התמודדות עם פחד מכשלון והתת מודע שלנו

"מחשבה יוצרת מציאות" היא תיאוריה שסחפה אחריה את העולם. בחיי היומיום אנו שומעות הרבה את המשפט: "תחשבי טוב – יהיה טוב".

בניסוי שנערך על גלי מוח התגלה כי מבחינת המוח, דמיון או מציאות הם אותו הדבר בדיוק. אם נסתכל על תפוח בעינינו המוח יגיב בצורה מסוימת ואם רק נדמיין את התפוח – המוח יגיב באותה צורה.

המסקנה: למוח שלנו מספיקה המחשבה.

התמודדות עם פחד מכשלון - האם הכל צפוי או ידוע מראש?

המשפט הנפוץ ביותר בקרב הרוחניים הוא "הכל צפוי והרשות נתונה". זה מתאים לכל אחת בכל מצב. ואכן מחשבה חיובית מובילה למציאות והרגשה חיובית.

זהו תרגול שניתן לתרגל אט אט. אם אני אהפוך את הדברים הרעים שאני רואה לדברים טובים – המוח יראה רק את הטוב שבכל דבר. רק את חצי הכוס המלאה.

ברגע שעשית את המקסימום בעבור עצמך – מה שצריך לקרות באמת יקרה. רק את יודעת מהו המקסימום. אם ניסית לזמן לעצמך עבודה חדשה בכל כוחך ולא הצלחת – זה הטוב שמגיע לך באותו רגע, גם אם זה לא נראה לך כך.

המציאות שאת רוצה ליצור יכולה להתרחש רק אם תעשי את המקסימום בעבור עצמך. ואם לא – זו לא המציאות הראויה והמתאימה לך.

אכן קשה מאוד לעיכול אך זו האמת.

הנה האמת על הצלחה:
כולנו נולדנו להצליח דרך הכישלון. כולנו נפלנו כשעשינו את הצעד הראשון ואז למדנו ללכת. כולנו ניסינו להגיד את המילה הראשונה- נכשלנו ואז למדנו לדבר.
כולנו נכשלנו בפעם הראשונה בה כתבנו, ציירנו, ניגנו, קראנו, שרנו, בנינו,יצרנו ועוד.

אז איך הצלחנו?

מדוע כשהיינו קטנות הסכמנו להמשיך למרות פחד מכישלון ואף הכישלון עצמו?
מדוע לא נתנו ל"אכזבת הכישלון" לעצור אותנו מלהמשיך?
התשובה פשוטה: כילדים אנו לא נותנים משמעות לכישלונות שלנו.
ילדים ממשיכים מהר מאוד הלאה ולא חווים פחד מכישלון באופן תמידי.

אנו המבוגרות נותנות פרשנויות כמו:
– אני מפחדת שלא יאהבו אותי
– אני מפחדת להיות לבד
– אני אאבד את הכל
– אני אאבד שליטה
– אני אכנס לדיכאון…

איפשהו בין הגילאים 5-13 חל שינוי בחיים שלנו שהופך פחד מכישלון לחלק בלתי נפרד מהזהות שלנו. זה כבר לא "משהו שקרה" אלא "משהו שקרה לי".
בנקודה הזו הכישלון פולש לתוך הזהות שלנו.
באותם רגעים המוח מייצר אמונות ותפיסות חדשות. השאלה שהמח שואל היא: "מה זה אומר עלי?" או "מה זה אומר עלי שזה קרה דווקא לי?".

לאחר שהמוח שואל את השאלות הללו, התשובות נשלפות מן התת מודע:

 "זה אומר שאני לא מספיק טובה", "אני כישלון", "זה אומר שאני לא שווה מספיק", "בטח אין בי משהו ראוי", "זה בטוח בגלל שאני חלשה/טיפשה/מכוערת…"

ילדים בגילאים האלו לא מסוגלים לעכל את התפיסה הזו על עצמם ומיד נוצר דפוס התנהגות חדש בו הילד תופס את עצמו באופן קבוע ככישלון.

אנו חיות שנים ארוכות בהסתרה מהזהות של עצמנו.
וגרוע מכל, אנו חיות עם פחד מכישלון.

כי אם נעשה את הפעולות וניכשל.. אז מה זה אומר עלינו?

התמודדות עם פחד מכשלון היא לא תמיד קלה. אם קשה לכן להתמודד לבד עם פחד מכשלון פנו אלי, שמי נטלי סער, מאמנת אישית לנשים. אשמח לעזור.