אני מובנת מאליו
אני נותנת את כל כולי וממש לא מעריכים אותי, לא "סופרים" אותי.
כל מה שאני עושה הוא אף פעם לא מספיק ,
אף פעם אני לא בסדר ומרגישה אשמה .
כאשר אני מבקשת עזרה,
אני לא מקבלת שליש
ממה שאני מעניקה לבן זוג
או לילדים שלי.
זה כואב מאוד ומתסכל.
התרוקנתי,
עדיין מראה שהכל בסדר, אבל בפנים כועסת ופגועה מאוד
ומותשת. 
——————————-
זה סיפור של רוב הנשים שמגיעות אלי לקליניקה
.
נראה מהצד שרק אם בן זוג, ילדים או בוס ישתנו ,
אז הכל יהיה טוב ….
מלא ציפיות ודרישות מעצמי .
תקיעות אנרגטית של שנים .
העניין הרבה יותר עמוק ומסקרן.
השורשים שלו בילדות שלנו או אפילו לפני …
הכל קשור גם לדימוי עצמי שלנו – לאותה מערכת היחסים על עצמי שנוצרה עוד עם בקבוק חלב ומוצץ .
זאת אומרת עוד שם למדנו לוותר, על עצמנו ,
לבטל רגשות
לצמצם , להקטין או להשתיק את הקול הפנימי ואת עצמי.
מתוך תחושת הישרדות הסכמנו לרצות, להקריב ,
לחפש אישורים חיצוניים ולהיות בסדר עם הסביבה.
יצרנו מלא מלא מסכות לשמור ולהגן על עצמנו ולשרוד בכל מצב.
זאת אומרת שכל מה שתקוע וכואב היום הוא ממש לא מהיום .
בגיל קטן נוצרו תפוסים שאנחנו גוררים עד הרגע ובאים לידי ביטוי בכל תחום.
אני לא מספיק .
אסור לסמוך על אף אחד.
סובלת כמו אימא שלי
חייבים לשלוט בהכל כי העולם מסוכן.
אני תמיד לבד ולוקחת את כל העולם על הכתפיים שלי
ועוד, עוד…. ועוד טונות של זבל מנטלי.
אמונה בעצמי כל כך חלשה, דימוי עצמי נמוך, חוסר אהבה והערכה לעצמי חזקים מהילדות
תמיד פוגשים המשך, השתקפות בכל תחום בחיים,
במשפט אחד –
כאשר אני מובנת מאליו לעצמי כל כך, אני אפגוש אנשים, מצבים וסיטואציות לקבל הוכחות לאמת הזאת .
כדאי לעצור רגע
ללמוד לרצות את עצמי, לאהוב ולהעריך,
להיות בחמלה לעצמי ואמפתיה.
להסכים לנשק לעצמי את הידיים ברכות, לחייך,
ללמוד להתרגש ולהתלהב מעצמי,
לפרגן ולהתאהב בעצמי.
זאת דרך.
שווה להשקיע בעצמי..
השקעה נכונה .
בטוח שכל העולם יגיב בהתאם.
באהבה, נטלי
